סוסנוביק נ' אפרים סיני רו"ח נציגות הבית המשותף כנפי נשרים 15

פסק דין

בפני בקשה על פי פקודת בזיון בית משפט.

1. המבקש מחזיק משרד בבניין אשר הנתבעת משמשת בו כנציגות הבית המשותף.

ביום 13.4.2011 הגיש המבקש למפקח על רישום המקרקעין תביעה כנגד המשיבה להמצאת רשימת מערכות הבניין והאישורים והרישיונות להפעלתן. המשיבה לא הגישה כתב הגנה.

ביום 19.6.11 ניתן פסק דין בהעדר הגנה המחייב את המשיבה "ליתן לתובע לעיין בכל המסמכים המפורטים בסעיף 17 לכתב התביעה, ו/או להמציא לידיו העתק מסמכים אלו, וזאת בתוך 21 ימים".

בסעיף 17 לכתב התביעה נתבקש המפקח על רישום מקרקעין "להורות לנתבעת להמציא לידי התובע את כל המסמכים והאישורים הנוגעים לבטיחות הבנין, לרבות רשימה מפורטת של מערכות הבנין ובהתאמה הרשיונות אשר ביחס לאחזקת הבנין ובכללם הרישיון להפעלת חניון, הרישיון להפעלת המעלית, רישיון להשכרת המקלטים בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, (בפרט סעיף 15), אישורים ביחס לתקינות מערכות כבוי האש, החירום ומיזוג האוויר, וכל אישור הנדרש ע"פ חוק בהפעלת בנין דוגמת הבנין דנן".

2. הבקשה על פי פקודת בזיון בית משפט הוגשה לאחר שלטענת המבקש לא קיימה המשיבה את פסק הדין בכך שלא העבירה לידי המבקש את המסמכים כנדרש ממנה על פי הוראות פסק הדין.

לטענת המבקש פסק דינו של המפקח הינו ברור ואינו משתמע לשתי פנים. אף על פי כן מעולם לא טרחה הנתבעת לבצע את פסק הדין להוציא מסמכים ספורים אותם המציאה. לטענת המבקש יש להשית על המשיבה קנס כספי

לטענת המשיבה כל המסמכים המצויים בידיה הומצאו לידי המבקש ואף מסמכים שהושגו בעקבות פניות לצדדים שלישיים, הגם שלמעשה לא נדרשה לכך על פי פסק הדין. מעבר לכך טוענת המשיבה כי ההחלטה אינה ברורה וחד-משמעית ולכן לא ניתן לפעול לפיה על פי פקודת ביזיון בית משפט שכן לא ברור לאיזו תקופה מתייחסים המסמכים נשוא פסק הדין. עוד טוענת המשיבה כי פסק הדין שניתן לא קבע כי המשיבה צריכה לאתר מסמכים ממקומות שונים אלא התייחס אך למסמכים הנמצאים ברשות המשיבה. לאור הנ"ל מדובר במקרה בו אין ביכולת המשיבה לכבד את הצו השיפוטי מעבר למה שקיימה.

3. דין הבקשה להידחות.

בין הצדדים מחלוקת אחת מרכזית ועניינה בשאלה האם חייב פסק הדין את המשיבה להמציא מסמכים שאינם ברשותה אם לאו. בעוד שלטענת המבקש היה על המשיבה להמציא את המסמכים המפורטים בכתב התביעה בין שהם מצויים בידי המשיבה ובין שלא, לטענת המשיבה לא חייב אותה פסק הדין אלא להמציא את המסמכים שברשותה.

סבורה אני כי הדין בעניין זה עם המשיבה.

ראשית, פסק הדין עצמו מחייב את המשיבה "ליתן לתובע לעיין בכל המסמכים ו/או להמציא לידיו העתק מסמכים אלו...". מנוסח זה עולה כי מדובר במסמכים שיש באפשרות המשיבה לאפשר למבקש את העיון בהם. קרי, מסמכים המצויים ברשותה. המצאת המסמכים היא חלף העיון. שנית, גם מפסק דינו של המפקח המפנה להחלטה אחרת שניתנה בעניינו של המבקש ביום 12.4.11 עולה כי מדובר במסמכים המצויים ברשות המשיבה. על פי אותה החלטה מיום 12.4.11 שגם המבקש מסתמך עליה בכתב התביעה שהגיש (סעיף 10) ובבקשה הנוכחית (סעיף 8) "המבקש זכאי ורשאי לפנות לנציגות הבית המשותף... ולבקש לעיין בחומר הרלוונטי המצוי ברשותן (הדגשה שלי – ש.ר.) הנוגע לניהולו של הבית המשותף, ומדובר בזכות הנתונה לבעל דירה המעוגנת בדין" (ר' נספח 4 לבקשה). בהקשר זה מפנה המפקח בהחלטתו גם לתקנון המצוי שאף הוא מתייחס למסמכים שברשות הנציגות. שלישית, ההליך שבפני הוא הליך של בזיון. ככל שנתון פסק הדין לפרשנויות שונות הרי שאפילו ניתן הוא לאכיפה בהליכי בזיון, וספק בכך (ר' רע"פ 7148/98 עזרא נ. זלזניאק, פ"ד נג(3) 337), ודאי לאור אופיו המעין פלילי של ההליך יש לאמץ את הפרשנות המקלה עם המשיבה (ר' ע"פ 514/66 יוסף חסיד נ. הוצאת ספרים "פרדס" ישראל בע"מ; רע"א 4231/90 אתת טכנולוגיות (1985) בע"מ נ. מכ"ש פ"ד מה(1) 617). רביעית, תכליתם של הליכי בזיון על פי הפקודה היא אכיפתית ולא עונשית (ר' ע"פ 1160/98 שיז"פ שיווק יזום פרוייקטים לבניה בע"מ ואח' נ. אשכנזי, פ"ד נד(1) 230, בעמ' 237). יש איפוא מקום להפעילם רק כאשר יש בהם כדי להוביל לביצוע ההחלטה. ככל שביצועו של פסק הדין אינו תלוי במשיבה אלא בצדדים שלישיים, אין מקום לנקיטת הליכי בזיון שכן אלו לא יובילו לאכיפת ההחלטה.

לנוכח כל האמור סבורה אני כי לצורך ההליך שבפני יש לפרש את פסק הדין כמחייב את המשיבה להמציא למבקש אך מסמכים המצויים ברשותה.

4. בענייננו, עוד לפני מתן פסק הדין העבירה המשיבה את המסמכים שברשותה לידי המבקש (ר' סעיף 3 לבקשה. ר' גם סעיף 3 לתצהירו של רו"ח הגר מטעם הנציגות). לאחר מתן פסק הדין, פנתה המשיבה לחברת הניהול של הבניין והעבירה לידי המבקש מסמכים המצויים בידי האחרונה (ר' סעיף 7 לתצהירו של חיים הגר). עוד לאחר מכן, במסגרת נסיון לגשר על הפערים ולפנים משורת הדין נעשתה פנייה על ידי המשיבה אל גורמים שלישיים שונים כמפורט בסעיפים 14-8 לתצהירו של חיים הגר לצורך קבלת מסמכים שונים. בעקבות זאת אף המציאה המשיבה את התצהיר מטעמה של רו"ח הגר שכיהן בשעתו כחבר בנציגות ופרש בינתיים המתאר את המאמצים שנעשו להשגת המסמכים השונים. המבקש עמד על חקירתו של רו"ח הגר, והאמור בתצהיר לא נסתר בהקשר זה.

המבקש אינו טוען כי בידי המשיבה מסמכים נוספים אותם אינה מעבירה לו או מאפשרת את העיון בהם והמשיבה שבה וחזרה על כך שהמבקש מוזמן בכל עת לעיין בכל מסמך המצוי בידיה. בנסיבות אלו אין לאמר על המשיבה כי לא קיימה את החלטת בית המשפט.

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 5000 ₪.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: